

מיטל טרבלסי נולדה ב 18.11.1971 בעיר רמלה.
כבר כילדה בגן גילו את כישרונה לשירה ולמשחק.
בגיל 6 עברה עם משפחתה לסיני, לשארם אל שיח (אופירה),
שם חיו כשש שנים.
אפשר לומר שמיטל שרה מגיל 6 בכל טקסי בית הספר השונים ועד היום במסגרות המקצועיות .
לאחר פינוי סיני ב 1982, חזרה עם משפחתה לרמלה וגם שם המשיכה לרקוד ולשיר בלהקות הנוער העירוניות והארציות, ולייצג את המדינה בעולם עם להקת "אורות השכונה" - להקה של הסוכנות היהודית של בני נוער שנבחרו מכל רחבי הארץ.
את שירותה הצבאי עברה מיטל בלהקה הצבאית "חיל החינוך" (1988-1990).
ב 1990 לקראת סוף שירותה הצבאי, ניתנה לה ההזדמנות, להופיע בערוץ הראשון, בתוכנית מחווה שנערכה לנעמי שמר, בהשתתפות מיטב אומני ישראל, שם שרה את השיר "נועה" בהפקה מוסיקלית של יוני רכטר, שעבד איתה באותה תקופה בלהקה הצבאית .
הביצוע ריגש אנשים רבים, ביניהם גם עיתונאים שמיד סימנו את מיטל כהצלחה הבאה, היא רואיינה לתוכניות רדיו ועיתונים . כמו כן ראו והתרגשו מביצועה גם אנשי ההנהלה של חברת התקליטים אן.אם.סי, שהחתימו אותה לחוזה אומן .
מיטל החלה בלימודי פיתוח קול אצל המורה חנה הכהן, במשך שבע שנים (1990-1997) .
אחרי שחרורה מהלהקה, החלה להופיע בהופעות ברחבי הארץ ובתוכניות אירוח בטלוויזיה . בין השאר זכורה לטוב התוכנית "שירים ומשהו עם דודו אלהרר" (1991) – שם הייתה חלק מקבוצת זמרים, אך ניתנה לה הזכות לשיר שיר סולו בכל תוכנית .
בשנת 1994 השתתפה בסרטו של הבימאי איתן גרין "זולגות הדמעות מעצמן" לצידם של אריה מוסקונה ואבי גרייניק .
שנתיים אחר כך ב 1996 התיאטרון הלאומי הבימה, תיאטרון חיפה והמפיק שי נשר, העלו את המחזמר המצליח משנות החמישים "סיפור הפרברים", בבימויה של הבימאית הדנית דני סיירס, בתרגומו של אהוד מנור ובניהולו המוסיקלי ובניצוחו של אלדד שרים.
שם כיכבה מיטל בתפקיד הראשי של "מריה" לצידם של אקי אבני כ"טוני", נועה תישבי כ"אניטה", שלמה בר שביט כ"דוק", אדם כ"ריף" ועוד עשרות רקדנים ושחקנים .
באותה שנה פנו אליה שוב מהערוץ הראשון, לביצוע שיר שנעמי שמר תרגמה והלחינה למילותיו של וולט וויטמן, במיוחד לתוכנית שנערכה שנה אחרי הירצחו של ראש הממשלה ושר הביטחון דיאז יצחק רבין ז"ל – "כבר שנה" – ושם שרה את השיר "הו רב חובל" .
גם ביצוע זה גרר אחריו הדים רבים וכבר למחרת התוכנית, ההקלטה של השיר נשלחה לכל תחנות הרדיו, לפי בקשתם והשיר הושמע רבות .
ב 1997 השתתפה במיני סידרה "לוויתן בחוף שרתון" , לצידו של אסי דיין, סידרה בבימויו של משה צימרמן.
ב 1998, הוציאה את אלבום הבכורה שלה, "נשאר לי שיר", דרך חברת התקליטים אן.אם.סי, בהפקתו המוסיקלית של אלון אולארצ'יק שגם כתב עבורה שיר לאלבום, יחד עם אומנים אחרים כמו מאיר בנאי, מיקי גבריאלוב, אילן ווירצברג, רן עפרון, חיה סמיר, יוני רועה, יונתן גפן ומיטל בעצמה .
בשנת 1998 נישאה מיטל לפדי מרגי . הזוג התגרש בשנת 2014 .
בשנת 2000 הפכה לאמא כשילדה את ילדה הראשון יהונתן, שלימים הפך לזמר בזכות עצמו ומוכר בשמו המסחרי מרגי.
בהמשך, בשנת 2004 נולד בנה השני אלעד, שהיום גם הוא משתתף בסרטים וסדרות טלוויזיה ובימים אלה מקליט את אלבום הבכורה שלו .
בתחילת שנות ה 2000 הופיעה יחד עם הזמר אריק לביא והתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בניצוחו של המעבד והמפיק המוסיקלי מר שמעון כהן, בתוכנית הראשונה של "הפילהרמונית בג'ינס" .
ב 2001 השתתפה בסרט הדוקומנטרי "פונאר", של הבימאית רחלי שוורץ, שם ליוותה את ניצול השואה, הפסנתרן והמוסיקאי פרופ' אלכסנדר תמיר במסע זיכרון מילדותו בוילנה .
שנה לאחר מכן ב 2002 צילמה סרט שהוא חלק מטרילוגיה של היוצרות סיגל יהודה וג'ואל אלקסיס , הסרט נקרא "בקרוב" בכיכובה של ריימונד אמסלם.
בשנת 2006 יצא ספר הילדים הראשון שלה שכתבה יחד עם המאיירת שולמית צרפתי, שגם איירה אותו, הספר נקרא "פילי אחד מכולם" – על קבלת האחר בחברה .
הספר יצא בהוצאת הספרים "קוראים" ומהדורות רבות ממנו כבר הודפסו.
ב2007 השתתפה בפסטיבל הילדים המחודש , בשיר שהלחינה למילותיו של אורי אסף: "הזמיר".
ב 2008 יצאה במופע משותף עם התזמורת הקאמרטה הישראלית בניצוחו של אבנר בירון, יחד עם הזמר, דודו זכאי, בקונצרט הצדעה חגיגי לזמר העברי לדורותיו .
באותה שנה התארחה מיטל בהופעותיה של הזמרת הארגנטינאית מרסדס סוסה, כשהופיעה בארץ באוקטובר 2008, בהופעות שהפכו להופעותיה האחרונות, משום שבדיוק שנה אח"כ נפטרה מרסדס סוסה בביתה שבארגנטינה .
ב 2009 יצאה במופע משיריה של מרסדס סוסה בעברית , "תודה לחיים", שאת מילות השירים תירגמו הפזמונאים אהוד מנור ורחל שפירא, בהפקה מוסיקלית של קובי אושרת .
13 שנים אחרי, ב 2022, יצא שוב המופע "תודה לחיים" בהפקתו של יאיר דורי.
ב 2010 הכירה את ד"ר מוטי זעירא, היסטוריון ומומחה לזמר עברי, שכתב עד היום ביוגרפיות רבות ליוצרים נפלאים כמו: נעמי שמר, דויד זהבי, נעמי פולני, עלי מוהר, יגאל מוסינזון, תרצה אתר ועוד . השניים מופיעים יחד עם הפסנתרן תומר קלינג מאז 2010 ועד היום במופעים רבים ומגוונים, שקצרה היריעה מלהזכיר את כולם .
ב 2012 הוציאה את האלבום "עוד חוזר הניגון" – מתוך סדרת המופעים עם ד"ר מוטי זעירא שגם מקריא שירים באלבום .
האלבום הוקלט בדרך מיוחדת, מול קהל באולפן והוא כולל בתוכו שירים נבחרים מתוך המופעים בסדרה . עיבודים ונגינה בפסנתר – תומר קלינג .
באותה שנה יצא אלבום נוסף, "שירת נעמי" אלבום מחווה ליוצרת נעמי שמר, האלבום קיבל את ברכתה של נעמי לתחילת עבודה שנתיים לפני מותה ב 2004 והוקלט ב 2006 יחד עם המעבד והפסנתרן רועי פרידמן .
אך יצא לאור רק ב 2012, לאחר שעבר עריכה מחודשת , בה ירדו שירים ונוספו שירים יחד עם המעבד והפסנתרן תומר קלינג .
ב 2016 יצא אלבומה הרביעי: "כמו עוף החול" שאת רובו כתבה והלחינה מיטל, ובעקבות האלבום יצא גם מופע חדש באותו שם .
ב 2018 השתתפה בפרק אחד, שנכתב עליה, בסדרה "צומת מילר" של השחקן, התסריטאי והבמאי אדיר מילר .
ב 2021 השתתפה בסדרה "מנגן ושר" של הבמאי יבגני רומן לצידם של בר צוברי, ששון גבאי, דפנה דקל ועוד .
ב 2022 השתתפה בסדרה "מיוחדת" של הבימאית לליב סיוון בכיכובה של בר מיניאלי ולצידה של ביתה בסדרה נועה אסטנג'לוב .
באותה שנה יצאה גם עם המופע "תודה לחיים" המחודש בהפקה של יאיר דורי .
כמו כן ב 2022 החלה לנהל את הקורסים מטעם "לב אחד" (האקדמיה), בהנחיית אליהו ויצמן ולוטם גפן ויצמן, כבוגרת הקורס "הכל אפשרי" מחזור ראשון ב 2020, ומהר מאוד הפכה גם למנחה בקורסים של הארגון ובמדיטציות במסגרת מועדון המדיטציה של "לב אחד".
כיום, במקביל לקריירת המוסיקה והמשחק, מיטל מנהלת קהילה משלה שנקראת "מחלום למציאות" – בית טרנספורמטיבי לאנשים שמבקשים לעבור תהליך שינוי אמיתי, דרך קורסים, הרצאות, ליווי אישי ומדיטציות .
ניסיונה האישי בתהליכי ריפוי אישיים עמוקים – כולל ריפוי ספונטני ממחלת הפסוריאזיס בשני העשורים האחרונים, הפכו אותה למובילת דרך בתחום שינוי הרגלים ותפיסות חיים וריפוי .